אודי לוריא – מטפל ברפואה סינית

udiluria@gmail.com

במה הקליניקה שלך מתמחה או מה תחומי ההתמחות העיקריים שלך
אין לי ממש תחומי התמחות אבל יש לי תחומי ענין: בעיות שקשורות לנפש- דכאונות, חרדות ובעיות גניקולוגיות. התמחות אמיתית נעשית רק לאורך שנים בסין עם רופא שהוא מומחה בתחום העניין שלך. בארץ בודדים בלבד טרחו לשהות שנים בסין בשביל להתמחות. רוב האנשים שמתמחים בתחום מסוים הם אנשים שאוהבים סוג מסוים של טיפולים.
האם תמיד נמשכת לתחומי ענין אלו ?
לא זה קרה עם הזמן אולי גניקולוגיה מההתחלה. אבל מבעיות נפש, התרחקתי מזה וזה פשוט הגיע. לא התענינתי מראש אבל עם זה אנשים הגיעו.
אתה מוצא את הדיקור כלי יעיל לבעיות נפש ?
כן בהחלט לפעמים עם שילוב של טפול פסיכולוגי לפעמים ללא שילוב זה מאד יעיל.
לאיזה זרם ברפואה הסינית אתה נוטה TCM וכו'. מדוע אתה מעדיפו על פני האחרים.
TCM, קודם כל כי זה מה שלמדתי, את השאר אני לא מכיר מספיק, וממה ששמעתי אני פחות נמשך לזה. זה גם מה שראיתי בסין. מה שעושים שם זה TCM לא ראיתי שיש שם עוד סגנונות כמו 5 אלמנטים וכדומה בכלל.
ואתה חושב שהרפואה הסינית שם היא ברמה גבוהה, ככה צריכה להראות רפואה סינית? להמשך קריאה »

הריקוד הוא התגלמות של כוונה בצורה. אין זו עבודה של הגוף או עם הגוף אלא רעיון גדול ורחב מזה זהו חיבור של רוח וחומר. כאשר הריקוד לא שלם יתכן והוא שינוי מושכל של צורות, אולי ביטוי רגשי בתנועה אך אין זה ריקוד שלם – אין אחדות. כדי לנוע צריך לדעת לעצור, להיות באין שבין התנועות, להרגיש את התנועה שבאין תנועה ואת הבלתי משתנה בתוך התנועה. לנוע ללא עשיה, כמו שכתוב בספר הדרך והסגולה – בכל תנועה יש חוסר תנועה בכל עמידה יש תנועה. כאשר נעדר הקשר בין המודע, הרגש, הגוף והכוונה יש נתק, דבר חלקי בלבד, נשברת האחדות.
בעת לימודי בהונג קונג אצל מסטר צ'ן את אומנות התנועה התחלתי להבין את האחדות, יופייה והקסם שטמון בה. אחדות זו שנשכחה מאתנו, נקטעה יתכן בשל פחדים או חסימות. בעוד הגוף כמהה לחזור אל קשר ראשוני זה, הקשר לא אבד אלא אבדה הדרך.
אומנות התנועה כמו אומנות הפיסול היא אומנות הגילוי. קיים סיפור על אדם אשר הביט בפסל מכה על סלע. מרגע לרגע ראה האדם את לידתו של פסל נפלא ומלא חיים, שאל האיש את הפסל כיצד אתה יוצר דמות חיה זו מתוך חתיכת סלע דומם. ענה לו הפסל אני לא יוצר את הפסל הוא נמצא בתוך האבן אני רק חושף אותו. הריקוד בא לידי ביטוי דרכנו ולא נוצר על ידנו. אם הפך לבידור לדבר התלוי בתגובה חיצונית הפך לריקודו של הפחד הוא איבד את שלמותו את חייו. ריקוד הנעדר שלימות, אינו יוצר אינו בונה, אלא סוגר, מצמצם ומוביל לחידלון. יתכן וזו דרך ביטוי מרגשת ומהנה, אך הורסת לעומת הריקוד השלם שהינו מגדיל מבריא ומשחרר.
השלם גדול מסכום חלקיו; אדם בלי לב הוא לא אדם, למרות שחסר רק חלק אחד. ריקוד בלי לב הוא לא ריקוד. במהלך שהותי בהונג קונג פגשתי אישה שעבדה עם להקת רקדנים ישראלית שהגיעה להופעה בעיר. הוזמנתי על ידה למופע והגעתי עם חברה ללימודים. המופע היה מיוחד ומרגש כך שבעת המופע ישבנו אני ואחותי הסינית (הקבוצה שלומדת יחד נחשבת אצל הסינים למשפחה והמורה הוא האבא) נלהבים ורק אמרנו מדי פעם ביננו איזה יופי של קונג פו. יש להבהיר את המושג קונג פו;. זהו מושג המבטא רמה גבוהה של עשייה, מצב בו האדם מגיע לאחדות עם מה שהוא עושה. יצענו מהמופע מוקסמים מהחינניות, היופי והשליטה שהפגינו הרקדנים. יום לאחר מכן לאחר אימון הבוקר שלי עם המסטר נסעתי הביתה ברכבת התחתית אל האי שבו גרתי (כן הרכבת נוסעת מתחת לים). לפתע שמעתי קשקושים וצחקוקים בעברית מהקרון הסמוך. ניגשתי לראות את פשר ההמולה ומשיחה עם הקבוצה העליזה והמצחקקת הופתעתי לגלות שהם רקדני המופע מאמש. הבעתי בפניהם את התפעלותי מהמופע שלהם והוזמנתי על ידם להצטרף לטיול שעשו באי.
בלכתי עמם הבחנתי שחלקם ממש בקושי הולכים וגופם מלא בכאבים. לא הבנתי את הדבר שכן יום קודם לכן תנועתם נראתה קלילה ומלאת חיים. לשאלתי השיבו שלאחר כמה מופעים גופם מלא מכאובים. הבנתי כי המופע אינו מיטיב עמם, וסביר שהכאב בתווך הארוך יהפך לנזק. שאלתי אותם איך אם כך ירקדו בעוד 10 שנים. הם השיבו שלא יוכלו לרקוד כך עוד זמן רב ובעתיד ודאי יעסקו בלימוד ריקוד או משהו אחר.
כאשר הגענו לאחד החופים התאמנתי בתנועות אותם לימד אותי המסטר. תנועות פשוטות אשר עובדות על הרמוניה ואחדות של התנועה. הדבר מצא חן בעיני כמה מהרקדנים שניסו לעשות כמוני. בתנועתם היה יופי מסוים אך היא היתה חלקית לגמרי לא היה בה את העוצמה את השחרור ואת ההרמוניה. קשה היה לי אפילו להסביר להם כמה רחוקה התנועה שעשו ממצב של תנועה מתוך אחדות. לא היה לנו עולם מושגים משותף . כמו הסיפור על הדג שרואה את חברו הצב על גדת הנהר ושואל אותו למעשיו. עונה לו הצב הולך אני אל הגשר, משיב לו הדג התכונתה ודאי לומר שאתה שוחה אל הגשר. הדג שלא למד ללכת מעולם מצליח להבין עד גבול התנסותו את מעשיו של הצב או כמו שאומר פתגם סיני, לא ניתן לאכול את התפריט,כלומר אין תחליף לעשית הדבר עצמו. הדבר שאותו ניתן לתאר במילים אינו הדבר האמיתי אומר לאו צה בספר הטאו. אומנות התנועה זהו לא דבר שלומדים אך מורה טוב יכול לעזור לנו להשתחרר להגיע אל עצמנו ולגלות את הטאו(האמת) שבתוכנו. הטאו לא שכח מעולם את בני האדם אך בני האדם שכחו את הטאו.

המבנה האנרגטי של האדם

עבודת גמר מאת בני שהם

עבודה זו קמה ונהייתה מתוך תנועה אחרי הסקרנות האישית. כמו להבדיל משה במעמד הסנה שראה דבר מוזר והתקרב לראות יותר טוב, כך גם אני בחרתי לעבודה זו את הנושאים מלימודי הרפואה הסינית שסיקרנו אותי הכי הרבה. בשנות לימודי קיבלתי מידע רב על מגוון גדול של נושאים ברפואה סינית וברפואה בכלל. הדברים שסיקרנו אותי ביותר הם כמובן הדברים שלא סיפרו לי. כאשר אמרו לי מורי "חכה ותלמד את זה במועד מאוחר יותר" תמיד מצאתי סבלנות להמתין, אך כאשר נאמר לי "על זה פשוט אין שום חומר לימודי" החלטתי שזה מספיק מעניין כדי לחקור בעצמי. כך הגעתי ללבלב.עבודה זו מעצם בחירת הנושא מורכבת משילוב של מידע שנאסף ממגוון מקורות ושל קטעי המצאה ודמיון פורה שסייעו לי להדביק יחד את המידע שמצאתי.כאמון על התיאוריות של הרפואה הסינית כתבתי עבודה זו בצורה שתאפשר מצד אחד דיון פילוסופי ברמה הגבוהה ביותר ומצד שני דאגתי להביא גם את הצד הפרקטי הקשור במחלות והטיפול בהן.אני מקווה כי הקוראים בעבודה יוכלו ללמוד ממנה משהו שלא ידעו לפני כן, ועוד יותר מקווה כי עבודה זו תוכל לשמש מטפלים אחרים לטיפול במחלות של המטופלים שלהם. קריאה נעימה, בני שהם.

לצפיה הקש

(הקובץ יפתח כ-PDF כעבור כמה שניות)