ארכיון לחודש אוגוסט, 2007

אוג' 26 2007

מחלות נפש בראי הרפואה הסינית

מאת אמנון דפני נושאים שער הנפש

hs1.JPG

מאת: עמרי ברנע – מטפל ברפואה סינית קלאסית 

עבודה זו נכתבה בעקבות ביקורים תכופים וסדירים לאורך ארבעה חודשים במחלקות הפסיכיאטריות השונות בבית החולים תל השומר. למרות שבית חולים זה נחשב היום לאחד מבתי החולים הפסיכיאטרים הטובים בארץ, הזדעזתי עמוקות מרמת הטיפול כמעט בכל הרמות. החל במבנה (שהינו חדש ונחשב מצויין יחסית לבתי החולים הפסיכיאטרי) וכלה בטיפולים היום יומיים. בעקבות הביקורת הנרחבת שלי על המקום, הבנתי שיש בעיה עקרונית בתפיסה ובגישה הטיפולית בלוקים במחלות נפש. כמטפל ברפואה סינית ראיתי כיצד טיפול באמצעות אלמנטים טיפוליים סינים ושימוש בגישה זו יכול לעזור לחולים בתהליך הטיפולי.
במסגרת חקירתי בנושא למדתי כי המחלות הפסיכיאטריות הן מחלות מורכבות ביותר ולכן הרגשתי צורך לחקור את הנושא מנקודות מבט שונות, אשר כללו גם גישות לא קונוונציונליות.
בפרק הראשון אתן סקירה קצרה ומושגים בסיסיים של הגישות השונות שבהם אגע. בפרק השני אפרט לגבי המחלות העיקריות שגורמות לאישפוזים במחלקות השונות בבתי החולים הפסיכיאטרים, וזאת תוך ראיה רב מימדית באמצעות הגישות השונות.
ביקורי בבית החולים והחקירה העיונית בנושא קידמה אותי לנסח עקרונות מרכזיים אשר יכולים לשמש כעמודי תווך למרכז שיקומי כפי שאני רואה אותו, זאת אציג בפרק השלישי בעבודה.
העבודה מיועדת למטפלים ברפואה סינית ולכן אין פירוט לגבי מושגים סינים. עם זאת קורא שאינו מתחום הרפואה הסינית יצליח לקבל רושם כללי לגבי התפיסה הסינית בנושא.

מבנה העבודה:

פרק ראשון – בריאות נפש מבוא תיאורטי
פרק שני – ההפרעות הפסיכיאטריות המרכזיות וניתוחן
1) הפרעות פסיכוטיות (סכיזופרניה)
2) הפרעות אפיקטיביות (מניה-דיפרסיה ודיכאון מאג'ורי)
פרק שלישי – הסביבה הטיפולית

להמשך קריאה »

תגובה אחת

אוג' 23 2007

הטיפול בהפרעות קשב וריכוז על פי הרפואה סינית

מאת אמנון דפני נושאים שער הנפש

ccs.JPG 

 מאת: אורלי פרי

הורים, מורים ורופאים רבים עומדים בפני האתגר הטיפולי בילדים הלוקים בתיסמונת היפראקטיביות וחוסר קשב המכונים ברפואה מערבית  ADD & ADHA. תסמונות אלו נפוצות בשנים האחרונות ולעתים מלוות בבעיות התנהגות בבית ו/או בבית הספר. כיום מרבית הילדים מטופלים ע"י טיפול תרופתי מסוג אמפיטמינים ובעיקר ריטלין – Methylphenitade הניתן להם ע"י רופא מערבי. על פי הרפואה הסינית המסורתית הפרעות התנהגות אלה מתפתחות בשל חוסר איזון באיברים האחראים על ריכוז, עיכול המזון ועוד. הטיפול הניתן ברפואה סינית הוא בדיקור שיאצו וטווינא וכן צמחי מרפא ללא מתן תרופות.  במאמר זה נשאלת השאלה מדוע מסתייגת הרפואה הסינית מהשימוש בתרופה ריטלין ב –  ADD & ADHA. כמו כן מוצגות תופעות הלוואי של הריטלין, כאלה שאינן מוצגות ברבים.  במאמר תינתן סקירה של שני צידי המטבע; ניתוח מערבי וסיני של תרופת הריטלין ותופעות הלוואי שלה, לאחר מכן אציג את דברי המצדדים בשימוש תרופתי זה ומאידך כאלה המתנגדים לה. בנוסף אתן סקירה של מקרים ומחקרים המציגים השוואה בין התגובות לשיטות הטיפוליות השונות. 

כתיבת מאמר זה נעשתה בשל אהבתי לילדים ומעצם הרצון להאיר את נושא הטיפול המשלים אשר במקרים רבים יעיל אף יותר מטיפול מערבי זה או אחר.  זאת תוך התעלמות הקהילה המדעית רפואית מעובדה זו שבמקרים רבים ידועה להם וזאת משיקולים שלא נפרתם. אשתף אתכם ברגשות תיסכול רב שעלו בי בזמן איסוף החומר לכתבה לגבי נטיותיהם של רופאים וחברות תרופות אשר עובדים בשיתוף ולעתים ממניעים השונים מטובת הציבור. כך לדוגמא הבאת תופעות הלוואי החמורות של הריטלין לידיעתם וגם זאת לא מונע בעדם להמשיך לתת אותה לילדים. כולי תקווה שבורות ואינטרסים לא עניניים ימעטו לנוכח העובדה שקימות אלטרנטיבות טיפוליות אחרות עבור ילדים אלה.

להורדת הקובץ  כ-PDF הקש 

אין תגובות

אוג' 18 2007

ראיון עם אורי לוי – מטפל ברפואה סינית

2__53_s.JPG

מה תחומי ההתמחות שלך?
קשה לי להגיד שיש לי "תחום התמחות" מיכוון שלא למדתי בצורה מרוכזת וממושכת תחום אחד. בארץ יש נטייה למטפלים להגדיר את עצמם בתור "מומחים" למרות שכמעט אף אחד מהם לא באמת התמחה במסגרת מקצועית ממושכת. אפשר לתת דוגמא לצורך השוואה מסגרות התמחות של רופאים שנמשכות 4-6 שנים של התנסות קלינית יום- יומית.
אני מטפל בקליניקה פרטית ובמרפאה של קופ"ח מכבי.
בקופה אני נפגש לרוב,כ-70%,עם מקרים מתחום האורטופדיה/ראומטולוגיה, כך שיש לי יותר נסיון בתחום הזה בשנים האחרונות.
אם הייתי בוחר תחום להתמחות בו זה היה תחום הגאסטרו אינטסטינאל.

מהם הכלים הדומיננטיים שלך בטיפול?
דיקור וצמחים.לאו דווקא בסדר הזה.
יש לי יתרון בצמחים, אני מלמד צמחים, וממשיך ללמוד ולחקור את התחום כבר 10 שנים , כמו כן עבדתי שש שנים בבתי מרקחת לצמחי סיניים, ולכן יצא לי שם של מטפל בצמחים .יש שפונים אלי לטיפול רק בצמחים,אך בקליניקה הפרטית ובקופה אני עובד הרבה גם עם דיקור,כוסות רוח ,מוקסות ומשלב מעט ארומתרפיה ומסג'.

איך אתה רואה את השילוב בין דיקור לצמחים ? בסין נהוג להפריד בין מטפל בצמחים למטפל בדיקור גם בעבר זה היה ככה, ואפשר להגיד שברמה התיאורטית יש שוני בצורת האבחנה והאסטרטגיה הטיפולית בין שתי השיטות?
למרות זאת אני רואה בקליניקה שהשילוב עובד מעולה ביחד. בעיקר בבעיות כרוניות, של חסר דם ויין, צמחים ודיקור הוא שילוב הכרחי. הדיקור מאזן את הצ'י ומווסת אותו,אך לדעתי לא באמת מחזק אותו ברמה החומרית.לדוגמא במצבי חסר דם על רקע חסר בטחול אפשר לדקור את St 36 שבעצם מווסת את ה qi במרידיאן של הקיבה ועל ידי כך מגרה את הטחול לעבוד בצורה אפקטיבית יותר ולייצר יותר דם, או לדקור את Liv 3 שמניעה ומווסתת את זרימת הצ'י של הכבד וע"י כך עוזרת לו לבצע את פעולות אחסון ושחרור הדם בצורה טובה ומאוזנת יותר- כלומר השינוי הוא ברמת וויסות הצ'י. לעומת זאת שאתה נותן צמח כמו shu di huang הצמח מחזק את הדם ברמה חומרית עמוקה יותר, כלומר הצמח עצמו הוא חומר ייני, עשיר וסמיך שמזין את הגוף וספציפית את הדם, ממש כמו לאכול מזון שמזין ומעשיר.
אני רואה שאלו שמקבלים טיפול משולב שם התוצאות הכי טובות. ראיתי בסין שמאסטרים גדולים לאקופונקטורה נותנים פורמולות בסיסיות שלמדו או מפנים להרבליסט שייתן צמחים במקרים מסוימים שצריך יותר הזנה במצבים כרוניים.

לבך נוטה יותר לצמחים?
בחרתי ללמד תחום זה כי תיאורטית יש לי יתרון. אני מתעסק בצמחים מעבר לתחום התרפיה מזה שנים, עוד במסגרת לימודי ביולוגיה בתיכון,ובהמשך בעיקר ע"י לימוד עצמי בתחום הבוטניקה . יש לי ידע ואהבה עצומה לצמחים מאז שאני זוכר את עצמי . שהייתי ילד ברמת השרון לפני שלושים שנה זו הייתה מושבה שמסביב הכול היו פרדסים, בזמן שרוב הילדים הלכו לשחק כדורגל אני הייתי הולך לקטוף פרחים ,זו אהבה מאד גדולה בכלל ובפרט לרפואת צמחים בחיבור למקצוע.
מצד שני אני עובד הרבה עם דיקור ומוקסם כל פעם מחדש מהאפקט המדהים של השיטה הזו.
מה הגישה שלך לגבי ספרים?
אין יותר טוב מזה! את רוב ההתמקדות שלי עשיתי מתוך קריאה. בעיקר בארץ שהתחום הוא צעיר יחסית 15-20 שנה, חסרים "מסטארים" אמיתיים לכן מטפל פה של 15-10 שנה נחשב פה למסטר. בסין הייתה לנו מורה שסיפרה שאין לה הרבה עבודה כי היא נחשבת לצעירה ובתחום "רק" 13 שנה . פה אין לנו בארץ רופא שעוסק ארבעים חמישים שנה שאפשר ללמוד ממנו. ארבע שנות הלימוד במכללה הם ממש רק הבסיס, לכן לספרים אין תחליף, אני חובב אדיר של ספרים. בתור סטודנט גרתי אצל הוריי, עבדתי ובכל מה שהרווחתי קניתי ספרי רפואה סינית, יש לי בבית קרוב למאתיים, שלוש מאות ספרים ברפואה הסינית כל מה שתראה בחנויות כל מה שיוצא במערב אני גומע: ג'ובאני,דדמן, בוב פלוס, בנסקי…
אם תשווה את הטקסטים לאלו שזמינים בסין זה כלום.
יום אחד נכנסתי לספריה של האוניברסיטה בסין בהנג דזו ,יש להם ספריה שלוש קומות, מדפים גבוהים מלאים טקסטים קלאסיים ,ספרים, ביאורים ניתוחים, רק ברפואה סינית,לכן כל ספר שיש במערב הוא חשוב. כמו כן גם הז'ורנאל של דדמן ואתרים באינטרנט דוגמת אתר זה.
הייתי ממליץ לסטודנט שנה שלישית רביעית שני ספרים:
1. Chinese Herbal Medicines- comparisons and characteristics/ Yifan Yang – בתחום צמחים בודדים, ספר שמדבר על הבדלים והשוואות הין צמחים בודדים
2. Clinical Handbook of Internal Medicine/ Maclean and Lyttelton
ספרים מעולים לפרקטיקה
קלינית, יקרים אך מצוינים.

באיזה אופן השתנית במהלך השנים בתור מטפל ובאיזה אופן השתנתה ראייתך לגבי הרפואה הסינית?

מבחינת התיאוריה הבסיסית נשארתי אותו דבר. כל הזמן אתה מעמיק,וככל שאתה לומד ,אתה מתקדם אך מבין שיש כל כך הרבה ללמוד. אין גבול ללמידה ובעצם יש כל הזמן מקומות אפורים שטרם העמקת בהם. לפעמים זה יכול להיות מתסכל, סיימתי ללמוד לפני שמונה שנים שזה כלום למעשה, יש לי ניסיון וכיוון טיפולי, יש בסיס אך ככל שאתה יודע יותר אתה גם מבין כמה עוד חסר לך. בתוצאות הקליניות אתה כל הזמן משתפר, אנחנו נכשלים המון וממשיכים ללמוד ולנתח "קייסים". ברפואה סינית מבחינת טכניקה יש הרבה היכן להשתפר: בדיקור, לקיחת דופק, התפתחות גופנית של מטפל. גופנית השתניתי במהלך עשר השנים בצורה משמעותית: בתור סטודנט אכלתי ללא מודעות, הלכתי לישון מאוחר . כיום התזונה שלי , שעות שינה ,פעילות גופנית היום אני במקום אחר…
תוכל להרחיב על התירגול והעבודה האישית שאתה עושה
בערך שלושה-חמישה אימונים בשבוע :אימונים אירוביים, מתיחות, ריצה, צ'י קונג,הליכה מוקדמת לשינה, התזונה בריאה, כל אלו משפרים את האופן בו אני מטפל ואת הדרך בה אני עובד על הצ'י, הטכניקה של הדיקור, העמידה,נשימה…אנשים שמתרגלים צ'י קונג ויודעים לעבוד עם הצ'י יגידו לך שכמובן שזה דבר שבא לידי ביטוי ומורגש בטיפולים.

בתחילה הלימודים רפואה סינית זה אוסף של מידע של פרטים באיזה שלב הכל התחבר ?
כסטודנט שנה רביעית הדברים התחילו להתחבר ,לימדו אותנו תיאוריה, הניסיון של המורים היה מועט מהיום, מורה התחיל ללמד שנתיים לאחר שסיים לימודים בעצמו. כלומר לעומת היום המורים היו פחות מנוסים , החינוך שקיבלנו היה לא מספיק טוב, היה הרבה בלבול לא למדו אותנו היסטוריה של הרפואה, לא נעשה קשר בין התיאוריות. גם היום זה עוד קיים במקומות מסוימים. אומרים לך זה ששת השכבות ,זה ארבעת הרמותת זה ה – ZHANG –FU וכו'. לא תמיד מסבירים לך שזה התפתחות, שזה התחיל מששת השכבות, Zhang Zhong jing המציא תיאוריה 200 שנה אחה"ס, 4 הרמות זה באלף שבע מאות ומשהו ומדובר על משהו אחר לגמרי. ובערך בשנה השלישית ללימודים אמרתי זהו, ישבתי עם ספרים ועשיתי לעצמי סדר. מאז החשיבה נהייתה יותר מחודדת ויותר דאואיסטית אתה מתחיל לשים לב לדברים בכל יום. כלומר אין לי הארה משמעותית אלא תובנות יומיומיות מעמיקות.

מה ההבדל המהותי בין הצמחים לדיקור לדעתך?

להמשך קריאה »

תגובה אחת

הבא »