דרך הכוונה – רפואה סינית וצ'י קונג

אמיר ניסן-מטפל בטווינה, דיקור,צמחים, תזונה סינית, וצי קונג.
מנהל את מגמת הצ'י קונג במכבי תל אביב ומלמד שם מ-1993.
מרצה בכיר במכללת רידמן לצ'י קונג וטווינה.
הקים וניהל את מגמות הטווינה והצ'י קונג במכללת ג'נסיס.
תלמידו של מאסטר צ'אן צ'ינג צ'ונג בהונג קונג מ- 1990.
קישור לאתר של אמיר

1) במה הקליניקה שלך מתמחה או מה תחומי ההתמחות העיקריים שלך ?
ההתמחות שלי היא שילוב בין הכלים העומדים בפני מטפל ברפואה הסינית, כלומר צ'י קונג, טווינה,דיקור,צמחים, תזונה ואורח חיים נכון. באורטופדיה לדוגמא חשוב להתאים למטופל תרגילים לביצוע בביתו עבור בעיתו הספציפית, וכן להתאים לו תרגילי צ'י קונג כי הבעיות תמיד יחזרו אם לא נשפר את היציבה. במהלך הטיפול בקליניקה השילוב של דיקור וטווינה, הכי יעיל לבעיות אורטופדיה. רק דיקור הוא הרבה פחות אפקטיבי משילוב של דיקור וטווינה. מרכיב של תנועה לחיזוק והנעת צ'י חיוני לכולם.
הכלי שאני מתרגל ובדרך כלל ממליץ הוא צ'י קונג אבל יש מגוון של אפשרויות מהליכה ועד ריקודי בטן חשוב להתאים לכל מטופל מה שטוב עבורו. כמו כן אני נותן דגש בטיפול לאורח החיים , איזון רגשי ושעות מנוחה (לא יותר ולא פחות מדי) ותזונה נכונה . אם לא מטפלים באורח החיים אלא רק בסימפטומים הבעיה תמיד תחזור.
בטווינה בנוסף לאבחון הסיני אני מאבחן ומטפל בבעיות אורטופדיה ע"פ האנטומיה של הגוף. תחום התמחות נוסף זה הקשר בטיפול בין המטופל למטפל. לתת למטופל להעלות דברים, ולא כמו בסין היום שלוקחים רק דופק ולשון. מסיבה זו איני מקבל יותר ממטופל בשעה כדי שאוכל להקשיב. בנוסף כל מטופל מקבל תזונה ותרגילים לאיזון שלד ושרירים וגם מגע. כאשר אתה נוגע בגוף אתה מקבל מידע שלא ניתן לקבלו במילים. מטפל במגע יודע להרגיש את האדם והמרידיאנים ולזהות עודף וחסר ובכך לדעת מה האדם צריך. כך הדיקור לא נהיה טכני. כמו כן כל בעיה יוצרת סטגנציה בשרירים שאותם גם כן צריך לשחרר. לדוגמא ברוב המקרים של דיסהרמוניות של הכבד ניתן למצוא לכך ביטוי בשריר הטרפזיוס. שחרור של שריר הטרפזיוס יעזור לפיס (לרכך) את הכבד.

2) האם תמיד טיפלת באופן זה ?
במהלך השנים אני לומד מה אפקטיבי יותר ופחות וכך אני לומד לעשות טיפול יותר יעיל, כלומר להתאים את הכלים לבעיות השונות. לדוגמא פעם הייתי נותן את כל מה שהייתי יודע למטופל כלומר הייתה לי נטייה לתת לכל המטופלים את כל הכלים. כל מטופל לדוגמא היה מקבל צמחים, היום אני נותן צמחים בעיקר בבעיות פנימיות. היום אני מבין שאין צורך בצמחים לכל מטופל וזה גם מייקר את הטיפול. למחלות פנימיות זה הרבה יותר אפקטיבי לדוגמא לחיזוק דם ניתן צמחים לחיזוק דם. היום אני מבין שתזונה זה רוב החומר שאדם מכניס לגוף. כמה גרם צמחים זה מינורי לעומת קילוגרמים של תזונה בשבוע. לדוגמא אדם שאוכל פחמימות ריקות גם אם אתן לו צמחים נגד הלחות, הלחות תחזור. כלומר חשוב לחזור ולטפל באטיולוגיה ובאורח החיים של המטופל. דוגמא נוספת אדם במתח וללא ספורט אם לא ניתן לו תרגול של תנועה ונלמדו להירגע לא משנה כמה CHAI HU SHU GAN SAN ניתן לו.

3)לאיזה זרם ברפואה הסינית אתה נוטה TCM וכו'. מדוע אתה מעדיפו על פני האחרים ?
אבחנה לפי סינדרומים המשויכת ל-TCM כי אז אפשר להשתמש בכל הכלים כולל טווינה, צמחים וצי קונג שבזרמים אחרים ניתנת להם פחות התייחסות.

4) מה היחס שלך לרפואה המערבית ולתפקידה בתהליך הטיפול של מטופלייך ?
האם אתה מפנה לרופאים מערביים, לטיפול במקרים מסוימים האם אתה מפנה ונעזר בבדיקות מערביות. האם אתה בקשר עם רופאים ו או מתעדכן במחקרים מערביים ( האם תוכל להרחיב על כך)
רפואה סינית היא משלימה ולא אלטרנטיבית ולכן ניתן לשלבה עם הטוב ברפואות אחרות. הרפואה המערבית נותנת למטפל ברפואה סינית כלים חשובים לדוגמא בסיאטיקה או פריצת דיסק CT יכול מאד לעזור כדי לאבחן באיזה חוליה הייתה הפגיעה ולהתייחס לזה בטיפול. אפשר לבדוק ידנית אך CT ו- MRI יותר מדויקים וגם עוזרים לשלול גידולים או פגיעה בחוט השדרה עצמו. אני גם נעזר בשיתוף פעולה עם רופאים מערביים לדוגמא שילוב עם פסיכולוג בין שהפסיכולוג הפנה אלי או מטופל שכבר נמצא אצלו בטיפול. הגבולות בין תחומי העבודה וההתמחות שלך ושל בעלי מקצוע אחרים צריך להיות ברור. רפואה מערבית יותר יעילה בכירורגיה וסינית יעילה בבעיות כרוניות ויכולה להמעיט את השימוש בכדורים שלהם תופעות לוואי רבות. יש להדגיש שלפעמים שימוש בכדורים הוא בלתי נמנע וכל הורדה במינון דורשת את אישור הרופא המטפל. בקשר ליחס הרפואה המערבית ראיתי יחס מזלזל וכיום יש גם פניות מרופאים מערביים שמפנים לרפואה סינית. לדוגמא אורטופדים שאומרים למטופל שבאפשרו לקחת משכך כאבים או ללכת לניתוח או לנסות משהו אחר שיוריד את מידת הכאב. יש פסיכולוגים שנעזרים בי במצבים גבוליים בהם ניתן למנוע בכך שימוש בכדורים פסיכיאטרים. בסך הכול כיום יש רופאים שתומכים ויש שחוששים משיתוף פעולה.
לגבי עדכונים ברפואה מערבית. אני מתעדכן בייחוד בתזונה סינית ומערבית והקשר ביניהם. לדוגמא מזונות שיוצרים לחות לפי הסינים כמו 3 הלבנים, היום יש גם מחקרים מערביים שמראים שחלב מכביד ויוצר ליחה ובעיות נשימה. ושבעיית החלב היא לא רק הלקטז אלא גם חלבון החלב שלפעמים מחמיר בעיות אוטואימוניות של דלקות פרקים. כיום התזונה המערבית שונה מזו שהייתה נהוגה בסין ולכן אין לכך התייחסות סינית כך שיש להשלים ידע לדוגמא לגבי הרעילות של שומנים מוקשים שזה לא היה קיים בסין עד לא מזמן וכן שהיום אנשים אוכלים הרבה פחמימות ריקות, סוכרים ואוכל מעובד ולא מזין. סיני ממוצע אוכל בשר כמעט בכל ארוחה אך בממוצע הוא אוכל שליש מכמות הבשר שאוכל מערבי, כי הם אוכלים דגימות של בשר ומערבי אוכל סטיק של 200 או 300 גרם, כך שיש הבדל תרבות שיש לקחתו בחשבון.

5) האם אתה בקשר עם מטפלים נוספים ומפנה לעתים מטופלים הלאה או נעזר בהם ובאילו מקרים.
אני בקשר רצוף עם מטפלים ברפואה סינית ונוטה להתייעץ עם עמיתים. בבעיות שלמטפלים אחרים יש ניסיון ולי יש פחות אני נוטה להפנות לדוגמא בסרטן אין לי ניסיון ולכן אני שולח למטפלים מנוסים. הרבה מטפלים שולחים גם אלי מקרים יותר קשים באורטופדיה. לפעמים אני מפנה לטיפול פסיכולוגי, אם יש צורך אני שולח לבדיקות ברפואה מערבית. כמו כן אני מתרגל ומלמד צי קונג אבל לפעמים למטופל עדיף פלדנקרייז שנעשה בשכיבה, לדוגמא לאנשים עם בעיות קשות בגב והקרנות של סיאטיקה שמתקשים לעמוד. גם בצ'י קונג ניתן לתרגל בשכיבה אבל אני מעדיף שתהיה מסגרת. נשים עם בעיות פריון לדוגמא אני מפנה לריקודי בטן אם הם מתחברות לזה העיקר שתיווצר תנועה באזור, זה לא תחליף אלא זה תומך בתהליך הריפוי.

6) מה לדעתך החשיבות של התרגול וההתפתחות האישית של המטפל עצמו?
מטפל שבא לפתור בעיית יציבה ולא עבד בעצמו על יציבה לא יכול לטפל בכך בצורה טובה. אדם שרוצה לתת תרגילים ולא תרגל ועבר תהליך בעצמו לא יודע מה לתת וכמה. אם התנסית בשמירה על תזונה ירידה בכמות הקפה אז אתה יכול להסביר למטופל. גם להנחות אנשים לחיים יותר שלווים אם התנסית ועבדת עם עצמך יש לזה טעם. התפתחות המטפל זה גם להמשיך ללמוד לדוגמא תזונה גם מערבית קורסים וקשר עם מטפלים אחרים.

משהו לומר לסיום:
כן שלושה דגשים:
1) חייבים להתייחס לאורח החיים של המטופל שזה חלק חשוב בטיפול, הטיפול
הוא לא רק בסינדרומים והפתולוגיות.
2) התייחסות לתזונה, תרגול צ'י קונג או חלופות אחרות ואורח חיים נכון.
3) יחס אישי למטופל שזה שונה ממה שקורה בארץ במקומות מסוימים בהם מקבלים גם 6 מטופלים בו זמנית ואין זמן לתת יחס אישי, לתת מגע, מענה והתייחסות לאורך החיים והאטיולוגיה של המטופל.

בחלקו השני של הראיון יתן אמיר תשובות לשאלות:

מה הגישה שהיית ממליץ לסטונטים בראשית דרכם בבואם ללמוד את הרפואה הסינית

מה היית ממליץ לסטודנטים בשלבי סיום ולמטפלים צעירים הרוצים להעמיק יותר בנבחי הרפואה הסינית

מה דעתך על תחום הרפואה הסינית בארץ כיום, על שהכיון שאליו הוא הולך ועל הכיוון הרצוי לדעתך

תוכל להרחיב בנוגע לצ'י קונג, תפקידו וחשיבותו בלימודי הרפואה הסינית כמו כן על הקשר בינו לבין הטאי צ'י אם יש

האם אתה נוטה לשלב סוגי ריפוי נוספים יפני קוריאני וכו ואיך אתה רואה את השילוב והערך המוסף שלו לטיפול

הרפואה הסינית מדגישה את החשיבות של רפואה תחזוקטית מניעתית איך הדבר בא לידי ביטוי בקליניקה שלך

אנה המתינו לחלקו השני של הראיון שיתפרסם בקרוב

תגיות: אמיר ניסן, צ'י קונג, רפואה סינית, תזונה סינית

כתובת טרקבק | RSS תגובות