דרך הכוונה – רפואה סינית וצ'י קונג

ד"ר גדעון רון, מחבר הספר 'בריאות נוסח סין' (הוצ' אסטרולוג).
גדעון, הוותיק מבין העוסקים ברפואה הסינית בישראל,
תלמידו של ד"ר ואן בירן,
בן כיתתו של ג'ובאני ומוֹרם של פיטר דדמן וג'וליאן סקוט.

היום כמעט כולם מכירים בארץ את הרפואה סינית, איך אתה הגעת לזה לפני 40 שנה?
שילוב של אֵם שעבדה בקופת חולים ובן שתמיד רצה להיות רופא. רצה הגורל ואמי הבריאה מאיזו בעיה בעזרת הרפואה הטבעית, ולכן אני, עם סיום שירותי הצבאי מיד לאחר מלחמת ששת הימים, יצאתי לאנגליה ללמוד נטורופתיה ואוסטיאופתיה. שנתיים אחר כך, בשנת 1969 שמעתי בלונדון הרצאה על הרפואה הסינית מפי רופא יהודי בשם פליקס מאן. האזנתי לדבריו וחשתי סוג של התפעמות, הארה. קלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות כל חיי – לעסוק ברפואה סינית.

איך הדברים התגלגלו בהמשך?
השנה הראשונה ללימודי הרפואה הסינית הייתה עם ד"ר גיורא הראל (ישראלי שחי שנים רבות בחו"ל). בשנה השנייה הצטרפתי לבית הספר של ד"ר וורזלי וד"ר ואן בירן בלמינגטון-ספא. כעבור שנה הם נפרדו ואני המשכתי ללמוד עם ואן בירן בבית הספר שפתח בביתו בג'רארד-קרוס, לא רחוק מלונדון. היינו 5 תלמידים ישובים יחד אתו סביב שולחן האוכל בסלון ביתו. ככה למדנו. היינו הכתה הראשונה של ICOM. בשנת 1973 קיבלנו את הסמכת ה-Lic. Ac., בשנת 1974 את תואר ה-B. Ac. ושנה אחר כך נסעתי בהמלצת ואן בירן לטייוואן להשלמת הדוקטורט.

ספר קצת על ואן בירן
באמת אדם מקסים. ידען גדול ומורה טוב. והתאים לי גם אורח חייו הצמחוני. בכלל אהבתי את סגנון החיים שלו שכלל לא רק תזונה בריאה, אלא גם הליכה לישון מוקדם. ממנו למדתי שכל לילה, כשהולכים לישון, חושבים על המטופלים של אותו יום ושולחים להם אנרגיית ריפוי.

איך הוא לימד? מה היה חשוב לו להעביר?
מה שהוא לימד אותנו זה את ה-ACM (Authentic Chinese Medicine – רפואה סינית אותנטית). זה, לדבריו, מה שהיה בסין לפני שהקומוניסטים יצרו את ה-TCM. הלימודים כללו את חמשת האלמנטים, הסטמס, שש השכבות, שמונת המדדים ועוד. בעצם הכל.
אבל ההדגשה של ואן בירן הייתה לחזור, כל פעם מחדש, להקשר ממנו צמח הטיפול הסיני, כלומר לשאלה הראשונה שבספר הקיסר הצהוב. הוא חזר וציין שזה הדבר החשוב ביותר. הוא הדגיש שבשאלה הראשונה הזו יש את כל מה שצריכים לדעת על בסיס הגישה הרפואית/בריאותית הסינית. להזכירך בקצרה ובלשון חופשית, השאלה שנשאלה הייתה: מדוע האנשים היו פעם בריאים יותר וכיום הם בריאים פחות? והתשובה: פעם בני האדם חיו בהרמוניה עם הטבע: אכלו נכון, ישנו מספיק וכו'.

היום אי אפשר לחיות כמו פעם לכן ישנן עוד שאלות בספר, לא ?
נכון. אבל משמעות התשובה לשאלה הראשונה היא, שאותה "תוכנת ריפוי" שהתפתחה בגוף האדם, ושמאפשרת בכלל את השפעת המחטים והצמחים, פועלת על פי החוקים והכללים שבתוכם היא צמחה בטבע, ולא על פי אמות מידה מודרניות של מזון מתועש ושעות שינה לא סדירות. על זה נאמר: החברָה היא אמנם מודרנית אבל הגוף נשאר "פרימיטיבי"… שהרי מוטציה בגוף האדם זה סיפור של מאות אלפי שנים ולא של דור או שניים. וכדי לאפשר לגוף להגיב נכון לטיפול ברפואה הסינית, חשוב מאוד שניצור אצלו את התנאים המתאימים לכך.
את הכללים לתיפקוד נכון ומבריא מחלק ה-ACM לחמש הילכות חיים, כאשר כל אחת מהן מזוהה עם אלמנט אחר: התזונה עם האדמה, הנשימה עם המתכת, השינה עם המים, המוּדעות עם העץ והתנועה עם האש. זה מדור "שיעורי הבית" ברפואה הסינית.

כלומר אתה טוען שהרפואה הסינית היא לא רק מחטים, צמחים ומגע?
אמת. הרפואה הסינית היא גם מה שהזכרת אבל לא רק. היא גם חינוך לבריאות. זה הרי מה שעמד בבסיס הגישה הסינית בעת העתיקה, שמשלמים לרופא רק כל זמן שבריאים…

איך הייתה החזרה ממקום כמו אנגליה, שהייתה שם מודעות גדולה לנושא, לישראל, שלא מכירים בה אז בכלל את הרפואה הסינית?
זו באמת הייתה חוויה של ראשוניות. בתחילת 1976, מיד עם חזרתי ארצה, רואיינתי ע"י ירון לונדון בתוכניתו 'טנדו' (הטלוויזיה הייתה אז חד-ערוצית ובשחור/לבן). הוא התייחס אלי כמו אל אחד שמכופף כפיות… אבל לאט לאט, במשך השנים, צמחה ועלתה בארץ המודעות לנושא.
בשנת 1978, לאחר שהרצאתי על הרפואה הסינית בפני הצוות הרפואי של בית החולים 'זיו' בצפת, הם פנו אלי שאעבוד אצלם יום בשבוע. הסכמתי, אבל התניתי זאת בתשלום של דולר אחד לשנה. כלומר להיות על ה-Pay roll של בית החולים. חשבתי שבדרך זו אפשר יהיה להקנות לרפואה הסינית מעמד רשמי כלשהו. לצערי הנהלת בית החולים לא הצליחה להעביר החלטה שכזו והעניין לא יצא לפועל.
בשנת 1990 ארגנתי לרופאים ולאחיות של בית החולים 'אסף הרופא' יום עיון בנושאי הרפואה המשלימה. בעקבות הצלחת הכנס הוקמה שיר"ם מספר חודשים אח"כ.
בשנת 1994, סגרתי מעגל עם בית החולים בצפת, כשפתחתי וניהלתי שם את היחידה לרפואה משלימה (בלי הדולר לשנה…). שנה קודם לכן פתחתי באוניברסיטת חיפה בי"ס לרפואה משלימה. כיום, כידוע, אפשר למצוא את הרפואה המשלימה במרבית הקופות ובתי החולים בארץ.

איך היית מתאר את עבודתך ברפואה הסינית?
בטרמינולוגיה מודרנית אפשר לכנות זאת קוֹאוּצ'ינג ברפואה הסינית. הכוונה היא, שבנוסף לטיפול בדיקור, בצמחים ובמגע, מביאים את המטופל להכרה ביכולותיו. "מאמנים אותו" לקחת אחריות על בריאותו ולתקשר טוב יותר עם גופו ועם סביבתו.

זו הסיבה שעשית בספרך האנשה של הגוף ושל האיברים?
כן, בהחלט. זה עוזר מאוד להתחבר אליהם. קיבלתי, למשל, פידבקים ממורות לביולוגיה שמלמדות פרקים מהספר. הן מציינות שהתלמידים, שלא כדרכם, ממש גילו עניין ונהנו ללמוד על גוף האדם.

האם יש קשר בין החלטתך לגור במקום כמו אמירים לבין סגנון עבודתך?
אני חושב שיש כאן אפקט של 'ביצה ותרנגולת'. גישתי לחיים, ומתוך כך לעבודה, השפיעה על ההחלטה להתגורר בישוב קטן בגליל; אבל אין ספק שחיים וגידול הילדים במקום שכזה משפיעים על תפיסת העולם וסגנון העבודה.

תגיד, בתור 'זקן השבט' יש לך איזו עצה שאפשר לתת למטפלים צעירים?
אני לא מאמין גדול בעצות, אבל אם חייבים לתת אחת, הייתי נעזר בסיפור הסיני הנפלא על אדם שפנה למורה סיני ובקשו שילמדהו את הדאו. כשהתברר למורה כי הלה הוא רופא, אמר לו: "לך למטופליך וטפל בהם באהבה, זהו הדאו."

* * * * * *

תגיות: גדעון רון, דיקור, רפואה סינית

כתובת טרקבק | RSS תגובות