דרך הכוונה – רפואה סינית וצ'י קונג

סיים לימודי רפואה סינית ב- 94

המשך לימודים אצל פרופסור מוריס מוסט ובאוסטאופתיה מקשרת אצל ד"ר אברהם אבוחצרה .

הקים את האתר קצה המחט וכיום מטפל ומלמד רפואה סינית.

במה הקליניקה שלך מתמחה או מה תחומי ההתמחות העיקריים שלך ?
לגבי תחומי התמחות אני חושב שהיופי ברפואה הסינית זה שזו רפואה כללית אין תחומי התמחות, אתה יכול לטפל בהכל.
בסין כיום יש התמחויות אני לא יודע מה היה בעבר. כיום בבתי החולים יש מחלקות מתמחות לדוגמא מחלות ילדים או סרטן וכו
כן אבל אני משתדל לא להתמחות, כי כל הרעיון של הרפואה הסינית זה להסתכל על האדם ולא על המחלה. אני מטפל בילדים בתינוקות במבוגרים באנשים.
ואין מקרים שאתה מעדיף לא לטפל אלה אומר למטפל כאן יתכן שפלוני מבין יותר ממני גש אליו ?
כן יש מקרים שאני יודע גם מהעבר שפחות עזרתי בהם אז אני כמובן אומר למטופל, יש גם דברים שיש לי בהם פחות נסיון אבל אני לא יכול להגיד שזו התמחות.
אולי תחומי ענין שבהם אתה קורא יותר מעמיק יותר?
זה לפי תקופות ולפי המטופלים שבאים אלי. הם קובעים את תחומי הענין שלי. אני נעזר בספרות לפי המקרים שאני פוגש בקליניקה.
האם זו היתה תמיד הגישה שלך או שזה השתנה עם השנים?
תמיד זה מה שאהבתי ברפואה הסינית אתה יכול לטפל למעשה בהכל. דוקא הגישה של התמחות זו גישה מערבית. פעם היית בא לרופא סיני הוא לא היה מתמחה הוא היה מטפל בהכל. הגישה של הרפואה הסינית היא להביא את היכולת של הגוף לטפל בעצמו למקסימום. עצם הענין שמסווגים מחלות לפי סינדרומים אני לא אוהב את זה.
זה גם מגביל אותך כמטפל. אתה חושב שכאבי הראש באים מעליה של יאנג של הכבד לדוגמא אז אתה בתוך תבנית חשיבה. אם אתה בא עם ראש נקי אתה מבין שזה יכול לבוא מכל דבר ולכן אתה מנסה להביא את האדם לאיזון ועל ידי כך להעלמות הסימפטומים, ולא להעלים את הסימפטומים וע"י כך להביא לאיזון האדם.
באיזה כלים אתה משתמש ?
אני מטפל גם באוסטאופטיה, אוסטאופטיה מקשרת שזו גישה מאד עדינה למעשה הילינג. בכלל האוסטאופטיה רואה את הגוף כמערכת מכנית שיש בה כח ויטלי וע"י מניפולציה לשלד אתה משפיע ומשחרר את כח החיים הזה. מוזר אבל דוקא דרך האוסטאופטיה שבאה יותר מהרפואה המערבית הבנתי יותר מה זה צ'י ודרך הרפואה הסינית הבנתי יותר מה זה הכח הויטלי שעליו מדברים באוסטאופטיה.
אני משלב את שתי השיטות יחד, ברפואה סינית אני משתמש במוקסה במחטים ואלקטרו אקופנטורה.
לאיזה זרם ברפואה הסינית אתה נוטה (TCM וכו')? מדוע אתה מעדיפו על פני האחרים?
כל החלוקה הזו היא מאד לא ברורה. מה שברור הוא שפעם שני הענפים של דיקור וצמחי מרפא היו שונים לגמרי. אמנם המקור משותף אבל ההסתכלות הטיפולית מאד שונה. עם הזמן שתי השיטות הללו מאד התערבבו אחת בשניה והרבה מושגים שהיו שיכים לדוגמא להרבולוגיה נכנסו לעולם הדיקור. והיום נוצרה ערבוביה.
מה מקור הדבר ומתי ולמה זה קרה?

תראה אני לא הסטוריון ולא בטוח שאדייק בפרטים אבל כנראה שלפני המהפכה הקומוניסטית הדיקור והצמחים היו תחומים מאד נפרדים. גם היום בסין או שאתה לומד דיקור או צמחי מרפא. כשהקומוניזם עלה לשלטון, בהתחלה לא רצו לשמוע על הרפואה הסינית ותמחו ברפואה המערבית. מאוחר יותר ראו שצריך לתת רפואה להמונים והעוסקים ברפואה הסינית התאחדו כדי לשרוד. ואז החלה הערבוביה הזו, הקומוניסטים אגב חזרו לרפואה הסינית כי היא זולה. זה חדר, מחטים שעולים גרושים אבל האבסורד הוא שבמערב זה הפך לרפואה יקרה והרבה מהיופי של הרפואה הזו הולך לאיבוד. היום הרבה מדקרים הם חצי פסיכולוגים.
אתה נגד הדרך המילולית בנוסף לפעולת המחט?
המטפל כן צריך לעזור לאדם לשנות איזה משהו בחיים שלו. וכן יש לשיחה יכולת לעזור בכך.
המחט לבד לא יכולה להשפיע על דפוסי המחשבה ?
מעט מאד יש לנו יכולת להשפיע על ה- shen (נפש). אתה לא יכול להשפיע על ה- shen אלה על מה שמפריע לביטוי שלה דפוסי המחשבה. בו ניקח מצב קיצון של הארה אין נקודה שתדקור אדם והוא ישתחרר מכל הקיבעונות ודפוסי המחשבה שלו ויהפוך למואר. יש צורך בעבודה עצמית, זה לא לדקור את הנקודה ואופס השתנו דפוסי המחשבה זה היה יפה אם זה היה כך. המחטים כן פותחים חלון לשינוי. אם לאדם יש חוסר בדם של הלב לדוגמא וזה גורם לחוסר שקט אז הסיכוי שהוא יתחיל לשנות עצמו בכלל הוא מאד קטן. ועל ידי חיזוק דם הלב אתה מביא אותו למקום שבו הוא מסוגל להתחיל לעשות שינוי פנימי. הלואי והיה למחט את הכח לעשות את השינוי בעצמה אבל לצערי ומניסיוני זה לא כך.
אז לא הארה אבל גם דפוסי חשיבה ברמה בסיסית לא ניתן לשנות?
לא, ניתן לפתוח חלון לשינוי אבל כמעט ולא ניתן לשנות.
אז איך משנים דפוסי חשיבה שהם הכבלים שלנו למעשה?
צריך קודם כל להביא את דפוסי המחשבה שלנו למודעות. אני יכול לעזור לו להיות מודע לדפוסי החשיבה שלו אבל לא לשנות אותם. השינוי יבוא מתוך המודעות והמוכנות של האדם לעבור שינוי באותו זמן , לא מתוך זה שתגיד לו להשתנות. הוא צריך לרצות את זה ולינוק את זה ממך. המודעות זה הכלי העיקרי בהתפתחות ככל שיש לך פחות מודעות אתה מכונה יותר. אין לך ממש רצון חופשי אתה חי לפי הדפוסים שלך ולא על פי הבחירה שלך בהווה.
אם מגיע אליך אדם עם בעיה בצואר אתה תנסה לעבוד גם ברמה יותר עמוקה של יכולתו להתפתח ?
אני מטפל במה שהאדם רוצה. יש אנשים שמעבר לצוארם התפוס שום דבר לא מענין אותם. יש מטופלים שונים מקומות שונים ועם צרכים שונים. יש אדם שמחפש משהו מעבר ויש שזה לא מענין אותו.
מה בכל זאת התכנים שעולים בשיחה מה כן מענין אותך להעביר למטופל שמעונין לשמוע?
חשוב שהמטופל יבין שאנחנו שבויים בתוך דפוסי המחשבה שלנו. היחס לכאב לא כדבר רע אפילו אולי כמתנה. כאב זו הזדמנות ללמוד ולשנות. בכלל כל רגע שאנחנו מודעים זו הזדמנות ללמוד ולהשתנות.
מה הגישה שהיית ממליץ לסטונטים בראשית דרכם בבואם ללמוד את הרפואה הסינית?
אני רואה שהרבה סטודנטים מסתמכים רק על מה שנלמד בכיתה כמקור יחיד. צריך להבין שזה תחום רחב וצריך ללמוד אותו ככזה ולא בראיה מצומצמת. אי אפשר להתיחס למה שמורה אחד אומר כסמכות או כאמת אבסולוטית זו רק גישה אחת ויש הרבה גישות. יש הרבה גישות והרבה סתירות וזה בסדר.
זה לא מה שמתסכל לפעמים אותנו כמערביים , אין משהו מוחלט ?
זה בדיוק הדבר שצריך להבין, אין ברפואה הסינית אמת אחת אבסולוטית כי המציאות היא לא מוחלטת אין מוחלט. הכל נמצא בשינוי מתמיד .ולכן אין קיצורים ואין למה למהר צריך לפתוח ספרים ולקרוא.
הלימודים בבית ספר רק נותנים לך את הכלים ללכת הביתה וללמוד.
חשוב גם להבין שרפואה סינית זה תהליך בלתי פוסק שאתה כל הזמן עובר עם עצמך.
מה היית ממליץ לסטודנטים בשלבי סיום ולמטפלים צעירים הרוצים להעמיק יותר בנבכי הרפואה הסינית?
חשוב שיבינו שיש הבדל בין התאוריה למציאות הקלינית. התאוריה חשובה. אי אפשר לוותר עליה אבל הלמידה האמיתית היא עם הניסיון. המטופלים מלמדים אותך הם יותר אמיתיים מהספר. יש לך דברים בקליניקה שסותרים לגמרי את מה שלמדתי ואת מה שקראתי בספרים.
תוכל לתת דוגמא ?
בבקשה, אני רואה הרבה פעמים מצב של קור אבל הדופק גדול. בספרים דופק גדול זה חום לפעמים יש לך מזל ואז מעל הגדול הזה מרגישים גם צ'ופי הפעימות הם לא סדירות. כלומר על פי הדופק אתה רואה קור אבל ברגע שעשיתי מוקסא הדופק ירד ונהיה קטן יותר. ואז למדתי שסוג כזה של דופק יש סיכוי שיש פה קור ולא חום. לפעמים אפילו שהדופק מהיר וגדול גם זה לא אומר בהכרח שזה חום. מהתוצאה אתה מבין שזה לא חום אז למדת משהו שאין בספרים. לכן הכי חשוב לראות קליניקה להיות סטג'ר לראות את המציאות.
מה המיכשולים העיקרים עבור סטודנטים ומטפלים צעירים בתחום ומה אתה יכול לתרום להם מנסיונך?
אני אגיד לך מה היו המכשולים שלי. כשאני סיימתי ללמוד בדיוק יצא הספר פרקטיס הגולד של ג'ובני. הייתי בא עושה תשאול הולך לספר ולא מוצא את המקרא שלי בספר זה נדיר שמגיע אליך פצינט והכל אצלו חד וחלק וכמו בספרים. בהתחלה זה מאד מתסכל אח"כ מבינים שלא הכל בספרים יש איזה חופש שצריך להבין כל מקרה הוא שונה ויש הרבה דרכים וצורות להסתכל ולטפל בבעיה הכל בהתאם למטופל.
היחס שלך לרפואה המערבית ולתפקידה בתהליך הטיפול של מטופליך:האם אתה מפנה לרופאים מערביים לטיפול במקרים מסוימים. ?
הרפואה הסינית במערב היא רפואה משלימה ולא אלטרנטיבית היא לא תחליף לרפואה המערבית. הרפואה המשלימה עובדת על היכולת של האדם לרפא את עצמו. על כוחות הריפוי הטבעיים בגוף ולעתים הכוחות האלה לא מספיקים ויש צורך להתערבות מבחוץ. אני חושב שעדיף שמטופל יראה קודם רפואה משלימה לפני הרפואה המערבית שיותר פועלת מבחוץ אבל גם זה בפיקוח של רפואה מערבית. אדם חולה לא מרגיש טוב עדיף שקודם ילך לרופא מערבי לאו דוקא לטיפול אבל יש בדיקות שאנחנו לא יכולים לעשות, יש דברים שהרפואה המערבית יכולה לעלות עליהם שאני בתור רופא סיני לא הייתי יכול לעלות עליהם. וזאת בלי קשר לכך שאמרתי קודם שהטיפול המשלים יכול להיות במקרים רבים טוב מהטיפול המערבי.

האם אתה מפנה לבדיקות מערביות ?
אני נעזר בבדיקות המערביות אם יש כאב במרפק זה יכול לנבוע מהרבה מקומות זה יכול להיות מהצואר מפריצת דיסק מהמרפק שיש שם לחץ של עצב זה יכול לבוא מקרפל טנל סינדרום. ברפואה הסינית אני יכול לעבוד על המרידינים אבל אם בבדיקה מערבית מוצאים שיש לחץ על עצב בקרפל טנל שבעקבותיו יש כאב בכתף אני בטיפול אוסטאופתי יכול עם מידע זה לעשות טיפול יותר ממוקד ויותר יעיל. יש בדיקה במערבית שנקראת EMG שבודקים מוליכות עצב ואפשר לדעת בדיוק את מקום הלחץ על העצב והאם זו בעיה עצבית או בעיה מכנית. דברים אלה עוזרים מאד לטיפול.
מה לגבי מחקרים מערביים האם זה מענין אותך ?
אני מאד אוהב בעיקר מחקר על הרפואה הסינית והיום יש הרבה מחקר. ושוב אני מאמין שיום אחד המרידין יהיה משהו יותר אמיתי ממה שהוא היום. הרי לא יכול להיות שיש גוף פיזי וצ'י שזה דבר הכי אנרגטי שיש ואין איזה מקום שהם נפגשים.
המפגש הזה חייב להיות פיזי ואז חייבת להיות דרך למדוד את זה. ברגע שיבינו וימדדו יכול להיות שיהיו לנו מפות שונות לגמרי של מרידינים ונקודות. היום אני מרגיש הרבה פעמים שאני דוקר ומתפלל שמה שאני עושה יעבוד אני לא מרגיש שאני עובד עם משהו מדויק.
אין לך נסיון עם רופאים שחוששים מרפואה סינית שזה מאיים עליהם ?
אני מוצא להפך יש לי הרבה רופאים שמפנים אלי פצינטים. אני בקליניקה 12 שנה אני רואה שינוי גדול עם השנים רפואה סינית הפכה לרפואה מקובלת. פצינטים היום מגיעים ואומרים שהרופא אמר או דיקור או ניתוח. הרופאים היום פתוחים מאי פעם.
לסיכום
זו תקופה מאד טובה לעוסקים ברפואה הסינית.

תגיות: דיקור, קליניקה, קצה המחט, רפואה סינית, שון גודמן

כתובת טרקבק | RSS תגובות